אני זוכרת שהייתה המון התעסקות סביב האוכל. מה אוכל, כמה קלוריות המזון שאותו אני אוכלת מכיל, שקילה עצמית על בסיס יומי.
אני זוכרת הרבה התניות חיוביות ושליליות סביב המקום הזה.
משפטים כמו ״היום אכלתי רק...״, ״איזה כיף, ירדתי במשקל״ והערות מהסביבה, שנראו בזמנו כמו מחמאה ״יפה לך, רזית״.
נסעתי לטיול אחרי צבא במזרח עם חברה, במחשבה שאני עדיין לא יודעת מה ארצה להיות כשאהיה גדולה. סביר להניח שדיאטנית קלינית שהרי העולם הזה מוכר לי מאוד. בטיול הזה שחררתי הכל. שחררתי מכל ערך קלורי, מכל משקל. עליתי עשרה קילו, וחזרתי עם השאלה, מה ארצה לעשות כשאהיה גדולה? החיים הובילו אותי ללימודי נטורופתיה, באופן מפתיע. ומאותה השנה, ולאורך כל ארבע שנות לימודיי, העמקתי את המסע. המשמעות של אוכל שינה צורה עבורי. פתאום, זה לא רק כמה קלוריות אני אוכלת, אלא באיזה דלק אני בוחרת להזין את המכונה הכל כך מופלאה הזו, שנקראת הגוף שלי. את העשרה קילו השלתי, בצורה נכונה הרבה יותר. מתוך מקום של הקשבה לגוף, אכילה מודעת, ובחירה במזונות מבריאים.
כי כשאנו אוכלים נכון, כל המטבוליזם בגוף שלנו משתנה ביחד איתנו ופועל בצורה טובה, הרמונית וזורמת הרבה יותר. כי כשאנו מכניסים רוך ואהבה עצמית לתהליך, הדרך לא פחות חשובה מהתוצאה.
בשנה האחרונה ללימודיי, התחלתי להרגיש כאבים חזקים וקשים סביב הווסת. לא הבנתי מה קורה לי, ומה גופי מבקש להגיד לי.
הכאבים הללו החמירו בכל חודש יותר ויותר. בהתחלה רק סביב הווסת, ולאחר מכן נכחו כמעט לאורך כל החודש. הם היו מלווים בכאבי גב תחתון ואגן, בבחילות ואפילו בהקאות והתעלפויות.
זמן קצר לאחר מכן, הבנתי שמשהו לא בסדר.
האם מדובר באנדומטריוזיס? למזלי, הגילוי לאחר מכן היה קצר. אבל לצערי, לא לכל אחת האסימונים נופלים ישר.
איך יכול להיות שאנדומטריוזיס, שכה פוגע באיכות החיים מאובחן באיחור של עשר שנים? למה אף אחד לא מדבר על זה? ומדוע לאורך כל ההתבגרות שלנו שמענו שכאבי ווסת זה דבר תקין ונורמלי, וכל אחת חווה את זה? ככל שהזמן עבר ונכנסתי יותר פנימה, הבנתי שהגוף שלי מנסה לדבר איתי, אבל אני מתעלמת ממנו. וככל שאני פחות בקשב אליו, כך הוא יותר מתנגד אליי. הוא מבקש ממני רוך, הקשבה, מנוחה. כשהתחלתי לענות לו בחזרה, והדיאלוג העמיק הבנתי שיש בידיי את הכוח לרפא כל מחלה.
שהרי אם הופכים את האותיות של המילה מחלה, מקבלים את המילה חמלה וגם החלמה.
ומאז ועד היום, אני בתהליך של ריפוי. כיום הכאבים כבר לא מנהלים אותי, למדתי להזין את עצמי בתזונה מדויקת יותר עבורי, בחרתי בצמחי מרפא שיטיבו עם גופי, ויותר מהכול – לימדתי את עצמי מנוחה מהי, וששחרור והרפיה הם לא מותרות, הם בחירה מודעת של הנשמה. ומאז ועד היום, אני מלווה נשים הסובלות מאנדומטריוזיס, אדנומיזיוס, שחלות פולציסטיות וחוסר איזון הורמונלי במסע שלהן.
להרבה מהן יש מכנה משותף, אבל אף אחת מהן היא לא אותו הדבר כמו השניה. לכן בטיפולים שלי אני מתאימה לך את הטיפול הנכון ומהמדויק ביותר עבורך, מתוך כלים מעולמות הנטורופתיה, הרפלקסולוגיה והמגע, המיינדפולנס והרגש עם המון הקשבה פנימה.
בואי ללמוד ולגלות את עצמך מחדש,
אני כאן ללוות אותך יד ביד לאורך כל הדרך.
נעים מאוד, ברוכות הבאות לעולמי
שמי רחלי בן עמי הפנר, נטורופתית (n.d), רפלקסולוגית בכירה, מטפלת בצמחי מרפא ופרחי באך ומעסה רפואית אנרגטית.
הסיפור האישי שלי התחיל אי שם, כנערה צעירה.
הסיפור האישי שלי.
הסיפור האישי שלי.
נעים מאוד, ברוכות הבאות לעולמי
שמי רחלי בן עמי הפנר, נטורופתית (n.d), רפלקסולוגית בכירה, מטפלת בצמחי מרפא ופרחי באך ומעסה רפואית אנרגטית.
הסיפור האישי שלי התחיל אי שם, כנערה צעירה.
אני זוכרת שהייתה המון התעסקות סביב האוכל. מה אוכל, כמה קלוריות המזון שאותו אני אוכלת מכיל, שקילה עצמית על בסיס יומי.
אני זוכרת הרבה התניות חיוביות ושליליות סביב המקום הזה.
משפטים כמו ״היום אכלתי רק...״, ״איזה כיף, ירדתי במשקל״ והערות מהסביבה, שנראו בזמנו כמו מחמאה ״יפה לך, רזית״.
נסעתי לטיול אחרי צבא במזרח עם חברה, במחשבה שאני עדיין לא יודעת מה ארצה להיות כשאהיה גדולה. סביר להניח שדיאטנית קלינית שהרי העולם הזה מוכר לי מאוד. בטיול הזה שחררתי הכל. שחררתי מכל ערך קלורי, מכל משקל. עליתי עשרה קילו, וחזרתי עם השאלה, מה ארצה לעשות כשאהיה גדולה? החיים הובילו אותי ללימודי נטורופתיה, באופן מפתיע. ומאותה השנה, ולאורך כל ארבע שנות לימודיי, העמקתי את המסע. המשמעות של אוכל שינה צורה עבורי. פתאום, זה לא רק כמה קלוריות אני אוכלת, אלא באיזה דלק אני בוחרת להזין את המכונה הכל כך מופלאה הזו, שנקראת הגוף שלי. את העשרה קילו השלתי, בצורה נכונה הרבה יותר. מתוך מקום של הקשבה לגוף, אכילה מודעת, ובחירה במזונות מבריאים.
כי כשאנו אוכלים נכון, כל המטבוליזם בגוף שלנו משתנה ביחד איתנו ופועל בצורה טובה, הרמונית וזורמת הרבה יותר. כי כשאנו מכניסים רוך ואהבה עצמית לתהליך, הדרך לא פחות חשובה מהתוצאה.
בשנה האחרונה ללימודיי, התחלתי להרגיש כאבים חזקים וקשים סביב הווסת. לא הבנתי מה קורה לי, ומה גופי מבקש להגיד לי.
הכאבים הללו החמירו בכל חודש יותר ויותר. בהתחלה רק סביב הווסת, ולאחר מכן נכחו כמעט לאורך כל החודש. הם היו מלווים בכאבי גב תחתון ואגן, בבחילות ואפילו בהקאות והתעלפויות.
זמן קצר לאחר מכן, הבנתי שמשהו לא בסדר.
האם מדובר באנדומטריוזיס? למזלי, הגילוי לאחר מכן היה קצר. אבל לצערי, לא לכל אחת האסימונים נופלים ישר.
איך יכול להיות שאנדומטריוזיס, שכה פוגע באיכות החיים מאובחן באיחור של עשר שנים? למה אף אחד לא מדבר על זה? ומדוע לאורך כל ההתבגרות שלנו שמענו שכאבי ווסת זה דבר תקין ונורמלי, וכל אחת חווה את זה? ככל שהזמן עבר ונכנסתי יותר פנימה, הבנתי שהגוף שלי מנסה לדבר איתי, אבל אני מתעלמת ממנו. וככל שאני פחות בקשב אליו, כך הוא יותר מתנגד אליי. הוא מבקש ממני רוך, הקשבה, מנוחה. כשהתחלתי לענות לו בחזרה, והדיאלוג העמיק הבנתי שיש בידיי את הכוח לרפא כל מחלה.
שהרי אם הופכים את האותיות של המילה מחלה, מקבלים את המילה חמלה וגם החלמה.
ומאז ועד היום, אני בתהליך של ריפוי. כיום הכאבים כבר לא מנהלים אותי, למדתי להזין את עצמי בתזונה מדויקת יותר עבורי, בחרתי בצמחי מרפא שיטיבו עם גופי, ויותר מהכול – לימדתי את עצמי מנוחה מהי, וששחרור והרפיה הם לא מותרות, הם בחירה מודעת של הנשמה. ומאז ועד היום, אני מלווה נשים הסובלות מאנדומטריוזיס, אדנומיוזיס, שחלות פולציסטיות וחוסר איזון הורמונלי במסע שלהן.
להרבה מהן יש מכנה משותף, אבל אף אחת מהן היא לא אותו הדבר כמו השניה. לכן בטיפולים שלי אני מתאימה לך את הטיפול הנכון ומהמדויק ביותר עבורך, מתוך כלים מעולמות הנטורופתיה, הרפלקסולוגיה והמגע, המיינדפולנס והרגש עם המון הקשבה פנימה.
בואי ללמוד ולגלות את עצמך מחדש,
אני כאן ללוות אותך יד ביד לאורך כל הדרך.
נעים מאוד, ברוכות הבאות לעולמי
שמי רחלי בן עמי הפנר, נטורופתית (n.d), רפלקסולוגית בכירה, מטפלת בצמחי מרפא ופרחי באך ומעסה רפואית אנרגטית.
הסיפור האישי שלי התחיל אי שם, כנערה צעירה.
הסיפור האישי שלי.
אני זוכרת שהייתה המון התעסקות סביב האוכל. מה אוכל, כמה קלוריות המזון שאותו אני אוכלת מכיל, שקילה עצמית על בסיס יומי.
אני זוכרת הרבה התניות חיוביות ושליליות סביב המקום הזה.
משפטים כמו ״היום אכלתי רק...״, ״איזה כיף, ירדתי במשקל״ והערות מהסביבה, שנראו בזמנו כמו מחמאה ״יפה לך, רזית״.
נסעתי לטיול אחרי צבא במזרח עם חברה, במחשבה שאני עדיין לא יודעת מה ארצה להיות כשאהיה גדולה. סביר להניח שדיאטנית קלינית שהרי העולם הזה מוכר לי מאוד. בטיול הזה שחררתי הכל. שחררתי מכל ערך קלורי, מכל משקל. עליתי עשרה קילו, וחזרתי עם השאלה, מה ארצה לעשות כשאהיה גדולה? החיים הובילו אותי ללימודי נטורופתיה, באופן מפתיע. ומאותה השנה, ולאורך כל ארבע שנות לימודיי, העמקתי את המסע. המשמעות של אוכל שינתה צורה עבורי. פתאום, זה לא רק כמה קלוריות אני אוכלת, אלא באיזה דלק אני בוחרת להזין את המכונה הכל כך מופלאה הזו, שנקראת הגוף שלי. את העשרה קילו השלתי, בצורה נכונה הרבה יותר. מתוך מקום של הקשבה לגוף, אכילה מודעת, ובחירה במזונות מבריאים.
כי כשאנו אוכלים נכון, כל המטבוליזם בגוף שלנו משתנה ביחד איתנו ופועל בצורה טובה, הרמונית וזורמת הרבה יותר. כי כשאנו מכניסים רוך ואהבה עצמית לתהליך, הדרך לא פחות חשובה מהתוצאה.
בשנה האחרונה ללימודיי, התחלתי להרגיש כאבים חזקים וקשים סביב הווסת. לא הבנתי מה קורה לי, ומה גופי מבקש להגיד לי.
הכאבים הללו החמירו בכל חודש יותר ויותר. בהתחלה רק סביב הווסת, ולאחר מכן נכחו כמעט לאורך כל החודש. הם היו מלווים בכאבי גב תחתון ואגן, בבחילות ואפילו בהקאות והתעלפויות.
זמן קצר לאחר מכן, הבנתי שמשהו לא בסדר.
האם מדובר באנדומטריוזיס? למזלי, הגילוי לאחר מכן היה קצר. אבל לצערי, לא לכל אחת האסימונים נופלים ישר.
איך יכול להיות שאנדומטריוזיס, שכה פוגע באיכות החיים מאובחן באיחור של עשר שנים? למה אף אחד לא מדבר על זה? ומדוע לאורך כל ההתבגרות שלנו שמענו שכאבי ווסת זה דבר תקין ונורמלי וכל אחת חווה את זה? ככל שהזמן עבר ונכנסתי יותר פנימה, הבנתי שהגוף שלי מנסה לדבר איתי, אבל אני מתעלמת ממנו. וככל שאני פחות בקשב אליו, כך הוא יותר מתנגד אליי. הוא מבקש ממני רוך, הקשבה, מנוחה. כשהתחלתי לענות לו בחזרה והדיאלוג העמיק הבנתי שיש בידיי את הכוח לרפא כל מחלה.
שהרי אם הופכים את האותיות של המילה מחלה, מקבלים את המילה חמלה וגם החלמה.
ומאז ועד היום, אני בתהליך של ריפוי. כיום הכאבים כבר לא מנהלים אותי, למדתי להזין את עצמי בתזונה מדויקת יותר עבורי, בחרתי בצמחי מרפא שיטיבו עם גופי ויותר מהכול – לימדתי את עצמי מנוחה מהי וששחרור והרפיה הם לא מותרות, הם בחירה מודעת של הנשמה. ומאז ועד היום, אני מלווה נשים הסובלות מאנדומטריוזיס, אדנומיוזיס, שחלות פולציסטיות וחוסר איזון הורמונלי במסע שלהן.
להרבה מהן יש מכנה משותף, אבל אף אחת מהן היא לא אותו הדבר כמו השניה. לכן בטיפולים שלי אני מתאימה לך את הטיפול הנכון ומהמדויק ביותר עבורך, מתוך כלים מעולמות הנטורופתיה, הרפלקסולוגיה והמגע, המיינדפולנס והרגש עם המון הקשבה פנימה.
בואי ללמוד ולגלות את עצמך מחדש,
אני כאן ללוות אותך יד ביד לאורך כל הדרך.